כארבע מתוך כל 10 נשים סובלת מבעיה בתפקוד המיני. אך מתוך כל הנשים האלה, רק 1 מתוך 4 מדווחת על כך שהבעיה גורמת לה למצוקה משמעותית
האם את סובלת מבעיה בתפקוד המיני? את לא לבד. כארבע מתוך כל 10 נשים סובלת מבעיה בתפקוד המיני. אך מתוך כל הנשים האלה, רק 1 מתוך 4 מדווחת על כך שהבעיה גורמת לה למצוקה משמעותית.
ממצאים אלו דווחו על ידי מחקר חדש שנעשה בבי”ח כללי של מסצ’וסטס בבוסטון שחקר 32,000 נשים, המספר הגדול ביותר של משתתפות במחקר מסוג זה, לדברי חוקרי המחקר.
המחקר שהתפרסם בכתב העת, Journal Obstetrics and Gynecology, מצא ש-43% מהנשים דיווחו על כך שיש להן בעיה כלשהי בתפקוד המיני, על אף שרק 12% דיווחו שהבעיות האלה משפיעות על חיי היום יום שלהן.
במחקר, 39% מהנשים בגיל 18 ומעלה דיווחו על רמות נמוכות של חשק מיני, 26% דיווחו על בעיות של עוררות מינית ו-21% דיווחו על קשיים בהגעה לאורגזמה. נשים מעל גיל 65 דיווחו על הרמות הכי גבוהות של בעיות בתפקוד המיני, אך הן גם דיווחו על הרמה הכי נמוכה של מצוקה בעקבות הבעיות הללו.
באופן טבעי, גברים נוטים להיות יותר תחרותיים, ואם הם בתוך מערכת יחסים, זה נותן להם תחושה של הישג חברתי”.
אז מה למדנו מהמחקר הזה? שחשוב להיות בזוגיות אינטימית קבועה. זה נכון במיוחד לגבי גברים על פי המחקר הזה.
כאמור, לא ידועים נתוני המחקר, כמה אנשים השתתפו במחקר, האם נמצא קשר חיובי/שלילי/סיבתי ועוד? מה שבטוח, שלבנים שעוד לא ניסו קשר מסוג זה, שווה לנסות.
זוגיות: זה מעלה לגברים את הביטחון. מחקר נוסף שהתפרסם בכתב העת Journal of the American Medical Association בפברואר 1990, גם הוא מצא שכ-43% מהנשים מדווחות על בעיה בתפקוד המיני.
על אף שמדובר במספר שנראה גובה בצורה מדאיגה, מומחים מציינים שהמחקר בעצם מביא חדשות טובות יותר עבור נשים.
לדברי ד”ר ליסה ג’ונס, גינקולוגית/מיילדת במרכז בריאות של הקהילה של Greater New Bedford בניו בדפורד, מסצ’וסטס, “בעצם, המחקר אומר שבעיות בתפקוד המיני שממש מפריעות לנשים הנן הרבה יותר נדירות ממה שחשבנו בעבר”.
ד”ר ג’ונס מוסיפה שחשוב שנשים יכרו שמה שנחשב “נורמלי” אצל אחד עשוי להיתפס כבעיה רצינית עבור אחר, תפקוד או חוסר תפקוד מיני זה משהו יחסי.
ג’ונס מוסיפה ש -”מיניות הנה על הרצף, ורק בגלל שמישהו אחד אינו קונפורמי לנורמה זה לא הופף אותו ללא נורמלי אלא אם כן הוא חושב שיש לו בעיה”.
לפי אלי קולמן, יו”ר אקדמאי של בריאות מינית בביה”ס לרפואה של או”נ של מינסוטה, המחקר עשה עבודה נהדרת בכך שהוא הדגיש את נקודתה של ג’ונס ע”י כך שהוא ביקש מנשים לדווח לא רק על האם יש להן בעיה בתפקוד המיני אלא האם אותה בעיה גורמת להן למצוקה ממשית.
לדברי קולמן, “על אף שהשכיחות של קשיים מיניים דומה למה שכבר היה ידוע ממחקרים קודמים, המחברים השתמשו במדד של מצוקה בהקשר לבעיות בתפקוד המיני ומצאו שיש שכיחות הרבה יותר נמוכה של בעיות בתפקוד המיני מאשר מה שהיה ידוע קודם לכן.
לדבריו, “לפי ה-DSM, אדם צריך לחוות מצוקה משמעותית ביחס לתפקוד המיני שלו כדי שהוא יאובחן בתור מישהו שסובל מהפרעה מסויימת”.
בעיה בתפקוד המיני יכולה להיות משמעותית. על אף הממצאים החדשניים של המחקר, מומחים לבריאות מינית מיהרו לציין שבעיות בתפקוד המיני מהוות סוגיה רצינית עבור הרבה נשים, דבר שיכול להשפיע על כלל הבריאות של האשה.
בעיה בתפקוד המיני נגרמת בגלל סיבות פיזיות ו/או פסיכולוגיות, לפי משרד הבריאות האמריקאי. גורמים פיזיים יכולים להיות: בעיות רפואיות כרוניות כגון סוכרת, מחלות לב או בעיות של חוסר איזון הורמונלי, כאשר סיבות פסיכולוגיות יכולות להיות מתח, חרדה או טראומה מינית בעבר.
מצבים בריאותיים גם יכולים להשפיע, במיוחד דיכאון, בעיות בבלוטת התריס, חרדה ובריחת שתן. אבל לא משנה מה הגורם להפרעה בתפקוד המיני, היא גובה מחיר שיכול להיות גם רגשי וגם פיזי.
לפי קולמן, “בריאות מינית הנה חשובה באותה מידה כמו בריאות פיזית ונפשית, ולעיתים היא משולבת”. מה שמסבך את העניינים זה שלעיתים לנשים יש קושי לעלות את הנושא של קשיים בתפקוד המיני מול הרופאים שלהם.
מומחים אומרים שחשוב שנשים יבטאו בעל פה את דאגותיהן לגבי הבריאות המינית שלהן, מול הרופאים שלהן, מאחר ובעיה בתפקוד המיני נחשבת לדאגה בריאותית לגיטימית עבור הרבה נשים.
בנוסף לכך, רופאים צריכים להיות עם יד על הדופק ולשאול את המטופלות שלהן באם יש להן קשיים בתפקוד המיני שגורמות להן למצוקה כלשהי.
אז מה למדנו מהמחקר? שיש אחוז גבוה של נשים שסובלות מבעיות בתפקוד המיני, אך רובן אינן מרגישות שזה מפריע להן בחיי היום-יום. נשאלת השאלה, מדוע? איך זה קשור לתפיסות שיש להן לגבי מיניות, לערכים ולמסרים המיניים שעליהן הן גדלו, לחינוך המיני שהן קיבלו וכד’.
כל הדברים האלה מן הסתם השפיעו על המשמעות שיש למיניות בחייהן, ובכך גם על האם הן תופסות שיש להן בעיה בתפקוד המיני.
היה שווה לעשות מחקר איכותני שיבדוק את השאלה הזאת. נראה שעד כה המחקרים שנעשו עד כה בנושא הם מחקרים כמותיים ואולי מחקר איכותני יוכל להשלים את התמונה.
הכתבה פורסמה לראשונה בפורטל בריאות BeOK.